אתמול השתתפתי באירוע מעניין בו נתבקשתי לענות על שאלות שדרשו עומק והתבוננות פנימית על עצמי כמגשרת.
משתפת מה ראיתי:
- סקרנות – יש בי סקרנות טבעית ועניין אמיתי באנשים שיושבים מולי, אני רוצה להקשיב, להכיר אותם, להבין מה מניע אותם, מה חשוב להם, מה הם צריכים ממני בכל שלב בתהליך.
- איזון – בין המענה לצרכים הרגשיים לבין התכליתיות וההתקדמות של התהליך.
- ריפוי – כמה כאב יש במקום הזה של הסכסוך. הכאב הוא ביטוי חיצוני לצורך לא ממומש, לרצון שלא מדובר. מתן מענה לרצונות ולצרכים יכול להקל על הכאב וכשיש הקלה אפשר להתקדם.
- תקשורת – חשוב לי לפתוח ערוץ חדש לתקשורת בין הצדדים ולספק להם כלים לדיאלוג ולשיח – להעביר אותם מהאשמות ובקורת לבקשות, זה פותר כל כך הרבה קשיים בדרך.
- תקווה – אחד הדברים שאני הכי אוהבת זה לראות את התקווה חוזרת ללב, כשהצדדים מתקדמים בדרך ורואים את האור אז אני יודעת שעשיתי את עבודתי.