אשמה זה הרגש שמתעורר אצל רובנו לאחר מעשה הנתפש בעיננו כשלילי או לא מוסרי.
הפער בין ההתנהגות לבין עולם הערכים שלנו מייצר קונפליקט אותו נשאף ליישב.
בחדר הגישור אני רואה מקרים בהם אחד מבני הזוג חש אשמה (בעקבות יוזמה חד צדדית לסיים את הקשר או בגידה) וחשוב לי להנכיח את הרגש הזה ולדבר עליו.
מדוע זה חשוב?
הנטייה הטבעית ליישוב הקונפליקט הפנימי עלולה לשבש את דרך קבלת ההחלטות של האדם שחש אשמה.
ההחלטות המתקבלות בתהליך הגישור נוגעות בכל תחומי החיים (משפחה, הורות, רכוש, כספים) ונכון שכל צד יביע את רצונו בצורה בטוחה, גלויה וברורה.
לויתור על זכויות או הסכמה שלא מרצון יש השפעות רחבות היקף על עתיד הזוג והמשפחה.
האחריות שלי כמגשרת היא להיות ערה לכך, לשקף זאת לצדדים ולהוביל אותם לקבלת הסכמות שאין בהן הטיות כתוצאה מרגשות אשם.
אני אדבר עם הזוג על לקיחת אחריות, נדבר על הצרכים של המשפחה, הילדים ושל כל אחד מהם, אעזור להם לנהל דיאלוג בו לכל אחד ערך שווה, ואכוון בצורה ניטרלית ומאוזנת לקבלת החלטות מיטביות.